טיפול משפחתי

בטיפול משפחתי, המשפחה היא המטופלת. התפיסה היא שלמשפחה יש את הכוחות ואת הדינמיקות המניעות והמשפיעות על היחיד. במשפחה מתבטא הקושי ודרכה עובדים ועושים את השינוי המיוחל, בין אם באמצעות התייחסות כלל-מערכתית ובין אם באמצעות התייחסות לקואליציות ולמבנים הקיימים במשפחה. התפיסה שבבסיס הטיפול המשפחתי היא שהקושי ההתנהגותי המופיע אצל הילד (לדוגמה, בורח מהבית או מתפרץ כשאינו מקבל את מבוקשו) הוא ביטוי

טיפול דיאדי: טיפול ביחסי הורה-ילד

גישת הטיפול הדיאדי, הטיפול בצמד, היא הגישה לטיפול ביחסים. טיפולי הורה – ילד.

הטיפול הדיאדי נובע בין השאר היסטורית ומושפע מהטיפול המשפחתי  מגישות של קרמר ושל ויניקוט. הטיפול מתבסס גם על מודל שהתפתח מגישתה של מרגרט מאהלר, שעבדה במשולש מטפל-ילד-הורה עם ילדים בעלי הפרעות קשות. בטכניקת הטיפול הדיאדי מתערבים בקשר, ביחסים, כאשר המטפל נמצא בחדר הטיפולים עם ההורה וילדו

גישות עקיפות וישירות לעבודה טיפולית עם הורים

גישות התערבות שונות, רואות באדם ההורה אמצעי או חלק מן הטיפול. בגישות אלה, ההתערבות בהורות היא עקיפה. גישות אלה הן המפגש עם הורים במקביל לטיפול בילד, הדרכה או ייעוץ להורים, טיפול דיאדי  וטיפול משפחתי.

טיפול ביחסי הורה- ילד וטיפול משפחתי הם דרכים טובות לקדם את הבנת הילד, להשפיע משמעותית על ההורים ועל התקשורת. הדרכת הורים יכולה

בין המושג הדרכת הורים למושג טיפול הורי

שתי תפיסות מרכזיות שכיחות בעבודה טיפולית עם הורים – ההדרכה והטיפול בהורים ובהורות. הדרכה מתמקדת יותר בהורה כלומד, היא מנגישה מידע, עוסקת בהבאת ידע של הפסיכולוגיה ההתפתחותית והתאמתו להורים ולמשפחה, עובדת על תקשורת ועל מיומנויות היחידה ההורית (אורן, 2015). הדרכה יכולה להיעשות במקביל לטיפול או בלעדיו והיא כלי מתאים לחלק מההורים, מתאימה פעמים רבות להורים צעירים הזקוקים לביטוי ולחיזוק לדרכם.

הדרכת הורים או ייעוץ להורים

אפשר ללמוד על עצמך הרבה מילדים – כמו כמה סבלנות יש לך באמת.
פרנקלין פ. ג'ונס

תפקיד גידול הילד, הוא תפקיד בעל אחריות עצומה, הטומן בחובו שאלות יום-יומיות רבות, של חינוך ושל התפתחות. לעתים, הורים מתלבטים מהי התשובה. לעתים, אין תשובה ברורה, ויש התלבטות פנימית אצל ההורה, או בין שני ההורים.

השאלות, וגם התשובות, שהורים מקבלים מאנשי מקצוע, לעתים נשארות

טיפול הורי Parenting Therapy

שם כולל בו אנו בפורום אמפטי"ה משתמשים כדי לתאר את העבודה הטיפולית השמה במוקד את ההורה כמטופל. בשני העשורים האחרונים מתרבות האפשרויות והמרחב השכלי, המאפשרות הצעת חוזה טיפולי מתוך מחשבה על ההורה/ים כמטופלים, כלומר כמוקד התהליך הטיפולי.

בתחום זה ישנה התלבטות רבת שנים באלו מושגים עלינו להתייחס לתחום (אורן, 2015/2021).  'טיפול בהורות', שם את הדגש על ה'הורות' כמהות מרכזית. טיפול

טיפול בהורים ובהורות Parent/Parenting Therapy Parenthood Therapy

טיפול הורי שם את ההורה במוקד ההתערבות. ההורה וההורות הם מטופלים.

גישה אחת שעוסקת בכך בשנים האחרונות היא "גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם" (כהן, 2017). ("ספרות מומלצת"). כהן דיברה בזמנו על "טיפול בהורות – טיפול רגיש להורים" בהרצאות ובספרה חידדה ואמרה: "טיפול אינטגרטיבי בהורות מתמקד בבעיות ילדים ובקשיים ביחסי הורה ילד ומקשר בין עולמו הפנימי של ההורה,

הנחיית הורים

סוג נוסף של עבודה עם הורים הוא תחום הנחיית ההורים. תחום הנחיית הורים מתייחס באופן כללי להתערבויות קבוצתיות עם הורים בציבור הרחב (אורן, 2021). בשנות הארבעים והחמישים הייתה בארצות הברית, ובעקבותיה בישראל, פריחה של קבוצות הורים ברוח אדלריאנית. קבוצות אלה הקנו ידע תיאורטי ומיומנויות חינוכיות ותקשורתיות בין הורים לילדים. מטרתם הייתה לחזק את הבנת ההורה לצורכי הילד והם פעלו בהנחיית

אימון הורים Parental Training

אחת משיטות ההתערבות עם הורים, היא אימון הורים. אימון היא למעשה תפיסה שיונקת מתוך הגישות ההתנהגותיות והקוגניטיביות ויעודה לסייע לאדם לשנות את דפוסי התנהגותו להביא את המתאמן לשיפור ולהצלחה. במקרה של 'אימון הורים' הכוונה היא לנסות למקד התנהגויות לא יעילות שגידול הילדים, בהורות (בדומה לנעשה אצל אנשים הסובלים מחרדה ממוקדת), ולנסות לסייע להורים בפועל לשנות את ההתנהגות.

הגישות הללו דוגלות

בין ייעוץ להדרכה וטיפול

אחת הדילמות של הורים, כמו גם של אנשי המקצוע, היא האם לבחור במיקוד טיפולי בילד ולתת במקביל ליווי להורה/ים ואם כן איזו שותפות ליצור בין ההורים למטפל/ת?  או אולי נכון יותר להתמקד בהורים ולהדריך, לכוון ולפתח מיומנויות ותקשורת ביניהם ואצלם כשלב ראשון ורק אחר כך לשקול התערבות עם הילד עצמו, האם לעבוד משולב בטיפול משפחתי או דיאדי (אורן, 2015) או