אפשר ללמוד על עצמך הרבה מילדים – כמו כמה סבלנות יש לך באמת.
פרנקלין פ. ג'ונס
תפקיד גידול הילד, הוא תפקיד בעל אחריות עצומה, הטומן בחובו שאלות יום-יומיות רבות, של חינוך ושל התפתחות. לעתים, הורים מתלבטים מהי התשובה. לעתים, אין תשובה ברורה, ויש התלבטות פנימית אצל ההורה, או בין שני ההורים.
השאלות, וגם התשובות, שהורים מקבלים מאנשי מקצוע, לעתים נשארות דומות בין הדורות, אחרות, משתנות לעתים, כתוצאה של גורמים שונים, בהתאם לתרבות, השקפה וערכים. ההקשר הוא תמיד תלוי חברה, תרבות וזמן, רוח התקופה היא שקובעת את אופי התייחסותו של הפרט בתוכה. ההורות, נחשבת כיום לזכות יסוד ביולוגית בסיסית של האדם, ונמצאת גם בפסיקות משפטיות וחוקתיות שונות, כולל זו יוצאת הדופן בתיקון לחוק האפוטרופסות, אשר ניתן בשנת 2020 ובו הוגדר כי יש לשלול לאלתר את האפוטרופסות הטבעית של הנאשם בעבירת רצח, או ניסיון רצח במשפחתו, או עבירות אינוס, או מעשה סדום בקטין שהוא ילדו. השלילה תוגדר זמנית משעת ההאשמה ותהפוך קבועה מרגע ההרשעה.
ואולם, כיום סוגיות הנוגעות להורות הולכות ונעשות מורכבות יותר ויותר, ואיתן ההתנגשות בין הכמיהה להורות לבין זכויות אחרות. סוגיות מסוימות, למשל, עולות בנושאים של הבאת ילדים לעולם ובנושאים של משפחות מורכבות. כהורות יחידנית, הורות במצבים של גירושין, פרק ב', ועוד.
ההורות, אינה מחייבת למידה קודמת או היערכות נפשית. פעמים רבות, הורים קוראים מידע רלוונטי, מדמיינים, חולמים, חושבים את הילד. ועם זאת, הם אינם מחוייבים בכך. אין רישיון להורות, כפי שיש רישיונות, לדברים רבים אחרים. פעמים רבות, בכדי להגיע להורות אופטימאלית ומטיבה יותר, יש להרהר, לתכנן, לעבד, כדי לעבור מאותם רבדים ביולוגיים, תרבותיים, מובנים, לרבדים העמוקים של מניעים וערכים ושל רגשות המתפתחים ומתקיימים בהורות.
היות שההורות היא גם זהות מרכזית בחייו של האדם הבוגר, וגם תפקידו המשמעותי כמגדל את ילדיו, לעתים יש התנגשויות בין הרצונות והצרכים של ההורה, הילד והמשפחה. דוגמא אחת לכך היא השפעת הגירושין על ההורות. לעתים, הגירושין נובעים מהצורך של היחיד שהפסיק לאהוב, או שאינו רוצה לחיות יותר עם בן או בת זוגו. דעות חלוקות עולות לגבי השאלה האם עדיף מצב של גירושין של ההורים, או חיים משותפים, אשר ייתכן ומלווים בתחושות של תסכול, קרירות, מתח, וכו'. להחלטה להתגרש מתלוות החלטות חשובות, למשל לגבי המשמורת על הילדים. הורים רבים שמתגרשים מדווחים על שינוי בהורות. לעתים, השינוי הוא דווקא חיובי, למשל במקרה בו אב נעשה מעורב יותר בחיי הילדים. עם זאת, לעתים, גירושין גורמים לניכור ומזיקים לקשר ההורי. למשל כשההורה יוצא מבית המשפחה, רואה פחות את ילדיו, ומעורב פחות בחיי היום-יום. הורים כאלה יכולים להיעזר בייעוץ, הכוונה והדרכה של אנשי מקצוע.
בתהליך של הדרכת הורים, ייעוץ להורים, המיקוד הוא בילד, אבל השינוי מתרחש באמצעות העבודה עם ההורים. רבים כתבו ספרי מוסר וייעוץ על חינוך וגידול ילדים. בפסיכולוגיה המודרנית,
אחד התיאורטיקנים הראשונים שעסקו בחינוך הורי ובהתערבות פסיכו-חינוכית היה אלפרד אדלר.
אדלר ראה את הילדים כמושפעים באופן ראשוני ומשמעותי מהסביבה הביתית, ולכן, הורים זקוקים לעתים להכוונה, עזרה והנחיה בכדי לסייע להם במלאכת גידול הילדים. מטרתה של הדרכת ההורים, לפי הגדרתה של האנציקלופדיה החינוכית, היא להקנות להוריםכללי התנהגות רצויים כלפי ילדיהם.
לעתים, בדרכים לחינוך ולטיפול בילד, לעתים, באמצעות דרכי התנהגות רצויות עבור חייהם שלהם, אשר משפיעות בעקיפין על התנהגות ילדיהן.
הדרכת הורים יכולה להיות ממוקדת בילד אחד או יותר, וניתן לבנות חוזה עבודה עם מטרות אופרציונליות וברורות. למשל, גמילת הילד. הורים הנזקקים לייעוץ ולהכוונה לגבי שלבים התפתחותיים, לגבי דפוסים שבהם הם מתנהלים כהורים וכן לחשיבה משותפת על יצירת מסגרת של הכלה ואחזקה הורית מותאמת בבית, ירוויחו מסוג כזה של התערבות ופעמים רבות ירגישו התקדמות בהורותם. שיפור זה יכול להיעשות באופן פרטני או קבוצתי. מדריך ההורים נמצא בתפקיד אקטיבי ומלמד, כאיש חינוך, והוא עוזר להורים לבסס מיומנויות של הורות. מודל העבודה מבוסס על קשר, חינוך פסיכולוגי, הכוונה ותרגול. סוג ההתערבות הזה יעיל ומתאים לחלק מההורים ולקשיי ההורות שאיתם מגיעים הורים לפרקטיקות הציבוריות והפרטיות באופן שוטף.
העבודה היא פרקטית ומתמקדת במעשה, ולא ברגש. אין עיסוק מרכזי ברגשותיו של ההורה.
תהליך זה מתרחש כהפניה של מסגרת אחרת בסביבתו של הילד, כמסגרת החינוכית, או על ידי הורים, והפנייה היא במטרה "לתקן" את הילד. הורה יכול לפנות לכך, כאשר אינו מעוניין לעסוק בעולמו הרגשי. גם מטפל עשוי לחשוש ממורכבות העיסוק הרגשי בהורות ולהעדיף להדריך ולהנחות את ההורים מאשר לשהות איתם במרחב החוויה והזהות ההורית.
הדרכת הורים היא במצבים מסוימים כמקסימום שאפשר להשיג. עם זאת, לעתים, היא תהווה התערבות שאינה מספקת, שכן שורש הבעיה טמון במקורות רגשיים של ההורים או של הילדים, והדרכת ההורים לא תוכל לספק את הטיפול בשורש, אלא תוכל להתייחס רק אל הסימפטום.
נכתב על ידי צוות פורום אמפטי"ה , מאי 2021
לנושאים קשורים:
